מושגי יסוד בפליליים

מושגים ומונחים במשפט פלילי | על ההליך הפלילי

תביעה פלילית – המאשימה במשפט פלילי היא מדינת ישראל אשר מיוצגת ע"י תובע מוסמך. לעיתים מדובר בתובע משטרתי ובעבירות או תיקים סבוכים המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פלילי מטעם הפרקליטות השייך לאותו מחוז בו מוגש כתב האישום.

כתב אישום – הגשת כתב האישום לבית המשפט למעשה פותחת את ההליך הפלילי כנגד הנאשם, המסמך מורכב מארבעה חלקים: כותרת – פרטים טכניים, עובדות המקרה, סעיפי האישום, עדי התביעה מטעם המאשימה.

עבירה מסוג "חטא" – עבירה שנקבע לה כעונש מרבי מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

עבירה מסוג "עוון" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר מרבי לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום;

עבירה מסוג "פשע" – עבירה שנקבע לה עונש מרבי חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;

שלבי ההליך הפלילי :

  1. "ההקראה" – שלב חשוב הנקרא כך משום שבית המשפט מקריא את תוכן כתב האישום לנאשם וזה משיב לאישומים כנגדו באחת מהדרכים הבאות: מודה; כופר; מודה חלקית; טוען לעובדות נוספות;
  2. ביטול אישום – קורה שהתביעה חוזרת בה מכתב אישום שהוגש.

הדבר קורה לעיתים רחוקות ובדר"כ במקרים בהם התביעה מגיעה למסקנה כי לא היה מקום מלכתחילה להגיש את כתב האישום ו/או התגלתה ראייה חדשה שיש בה בכדי לשנות את פני התיק ולייתר את הצורך בניהול ההליך הפלילי.

נדגיש, כי ישנה אפשרות לחזרה מאישום בהתאם לסעיף 93 לחוק סדר הדין הפלילי – אפשרית בכל עת שלאחר תחילת המשפט לפני שניתנה תשובת הנאשם לאישום בשלב ההקראה – הדבר יוביל לביטול האישום אך לא לזיכוי.

חזרה מאישום לאחר שניתנה תשובת הנאשם לאישום אפשרית רק כאשר הנאשם הודה בעובדות שלא היה בהם כדי להרשיעו.

  1. בקשה לביטול כתב אישום – על מנת שהתביעה תשקול את ביטול האישום, על הנאשם בעצמו או באמצעות סניגורו – עו"ד פלילי, להגיש בקשה מנומקת לביטול כתב האישום, עליו מוטלת המלאכה לשכנע את רשויות התביעה כי לא היה מקום להגיש את כתב האישום, אם מסיבות הקשורות לטיב הראיות ולעוצמתם ו/או בנימוקים הקשורים לטיב העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה וכד'.
  2. "פרשת התביעה" – השלב הפותח את דיון ההוכחות.
  3. "הוכחות" – במידה והנאשם כפר בעובדות כתב האישום על התביעה חלה החובה להביא ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם ברמה של מעבר לכל ספק סביר, זהו השלב המהותי בו מובאות הראיות ונשמעים עדי התביעה, אלא אם הוסכם על ויתור העדת מי מהם.
  4. "אין להשיב לאשמה" – במידה והתביעה לא הצליחה להוכיח את האשמה אפילו לכאורה, הסניגור/הנאשם מבקש מבית המשפט שלא להשיב לאשמה, התובע מגיב לבקשת הסניגור ובית המשפט מכריע בסוגיה בו במקום, כאשר משמעות קבלתה של הטענה היא זיכוי מוחלט.
  5. "פרשת הגנה" – בסיום פרשת התביעה ולאחר שהתובע מכריז "אלו עדי" מתחילה פרשת ההגנה שבה הנאשם/הסניגור מורשה להביא עדי הגנה שיש בכוחם להוכיח את חפותו של הנאשם.
  6. "הכרעת דין" – בסיום פרשת ההגנה מחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב על הרשעת הנאשם או זיכויו המוחלט או "מחמת הספק".
  7. "גזר דין" – בתום הכרעת הדין ובמקרה של הרשעה, פותח התובע בטיעונים שונים לעונש הן בכל הקשור לחומרת העבירה, עברו הפלילי, הצורך בהרתעת הנאשם/הכלל וכד' לאחר מכן טוען הסניגור לעונש מתוך מטרה להקל מחומרת הדין.
  8. "פסק דין" – הכרעת דין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין .

סוגי עונשים:

מאסר בפועל – ירוצה מאחורי סורג ובריח באחד מבתי הסוהר ברחבי הארץ וזאת לפי שיקול דעת שירות בתי הסוהר השוקל את חומרת העבירה, מסוכנות האסיר וכד'.

מאסר על תנאי – במידה והנאשם יבצע תוך תקופת זמן קבועה מראש עבירה מסויימת יופעל המאסר על תנאי באופן אוטומטי במידה והנאשם יורשע בשנית.

קנס – סכום כספי המוטל על מורשע בפלילים, גובהו תלוי בסוג העבירה ובשאר נסיבות אישיות .

עבודות שירות – לעיתים בית המשפט מטיל על נאשם עונש מאסר בפועל של עד 6 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות במידה וזה יסכים מראש וימצא מתאים ע"י הממונה על עבודות השירות.

שירות לטובת הציבור – מדובר בעבודות אותם מבצע הנידון בשעות הפנאי במסגרות שונות כל זאת ללא כל קבלת שכר, טווח השעות נקבע ע"י בית המשפט בהתאם לנסיבות התיק.

אי הרשעה – במקרים חריגים רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו אך נמנע מהרשעתו בדין, שכן לזו יש לעיתים השלכות כבדות מנשוא על עתידו של הנאשם.

מעצר ועיכוב:

עיכוב – כל שוטר מוסמך לעכב עד שלוש שעות הן עד לאירוע פלילי והן חשוד בביצוע עבירה פלילית ולדרוש ממנו להזדהות בפניו ואף להתלוות עימו במידת הצורך לתחנת המשטרה.

מעצר ללא צו – שוטר מוסמך לעצור חשוד למשך 24 שעות (במקרים חריגים ל- 48 שעות) ולאחריה פגה חוקיות המעצר אלא עם החשוד מובא להארכת מעצר בפני שופט.

זכות היוועצות בעורך דין פלילי – כל אדם רשאי לבקש להיוועץ בעורך דין פלילי וזו צריכה להתקיים "בהקדם האפשרי" וללא דיחוי.

מעצר ימים – בטרם הוגש כתב אישום – מעצר חשוד למשך מס' ימים מוגבל וידוע מראש אשר ניתן להאריכו במידת הצורך, מטרתו היא למנוע שיבוש הליכי חקירה, הימלטות או סיכון אחר.

מעצר תום הליכים – בקשה זו מוגשת לאחר שמוגש כתב האישום לבית המשפט, ומטרתו למנוע שיבוש הליכים, הימלטות, או פגיעה בבטחון המדינה במהלך קיום המשפט .

עיון חוזר – במידה ועבר זמן ניכר מאז מתן ההחלטה הקודמת של בית המשפט או שהשתנו הנסיבות רשאי החשוד/הנאשם להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט שיעיין מחדש בהחלטה הקודמת – מתוך מטרה לבטל/לשנות/להקל על תנאי המעצר.

שחרור בתנאים מגבילים – שחרורו של חשוד בערבות עצמית/צד ג' ולעיתים אף בהפקדה כספית גבוהה, הכל מתוך מטרה שיעמוד בתנאי השחרור שנקבעו וע"מ שייתייצב לחקירה ולמשפט בכל מועד שיידרש ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט.

עיכוב הליכים – בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין רשאי הנאשם להגיש בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים המתנהלים כנגדו וזאת במידה וישנם נסיבות אישיות מיוחדות כגון: מחלה קשה, מצוקה כלכלית קשה וכו'. למעשה מטרת ההליך בסופו של יום היא להביא לביטול כתב האישום.

התליית הליכים – בית המשפט רשאי מיוזמתו ו/או לבקשת תובע להתלות הליכים פליליים שהחלו וזאת כל עוד לא נגזר דינו של הנאשם – במקרים בהם לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו (סמכות זו מעוגנת בסעיף 94 א' לחוק סדר הדין הפלילי).

במציאות, התליית הליכים מתבקשת לאחר כשלושה דיונים בהם הנאשם לא מתייצב למשפטו, התביעה מבחינתה מעבירה את התיק לביצוע איתור, ובמקרים מתאימים אף מוצא צו הבאה כנגד הנאשם.

חידוש הליכים – בית המשפט רשאי לחדש הליכים פליליים שהותלו כנגד נאשם ולהמשיך את משפטו היכן שהופסק, כל זאת בכפוף לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי – התיישנות עבירות (על אף תקופות ההתיישנות, ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה וזאת במקרים בהם ההליכים הותלו בגלל התחמקות הנאשם מן הדין).

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית – כל אדם הנחקר באחת מרשויות המדינה רשאי שלא להשיב לשאלות החוקר במידה ויש במתן תשובותיו משום סכנה להפלילו, אך חשוב שיזכור כי בשתיקה יש משום חיזוק לראיות התביעה ועל כן ראוי לשקול היטב לפני שעושים שימוש בזכות זו.

עקרון הפומביות – הכלל הוא כי דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה לציבור הרחב. אולם, ישנם חריגים במקרים בהם בית המשפט דן בעניינם של קטינים או במקרים בהם יש צורך לאזן בין עקרון הפומביות לבין הפגיעה בצנעת הפרט.

הערה: כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי.