מיהו שיכור?

עורך דין נהיגה בשכרות מסביר – מיהו שיכור?

נהיגה בשכרות הפכה לתופעה שכיחה במדינתו. החקיקה הקפדנית והאכיפה המוגברת של המשטרה הביאה למצב שכמעט ואין בנמצא נהג שלא חווה הוא בעצמו או ברכב בו נסע ביקורת משטרה לצורך בדיקת שכרות.

מידי יום אני חשופים לכלי התקשורת המדווחים, לצערנו, על תאונות דרכים המתרחשות תדיר בשל נהגים הלוקחים את ההגה לידיים כשהם נהוגים בשכרות או תחת השפעת אלכוהול. המדובר בתופעה חמורה, מגפה של ממש ואין ספק כי יש למגר תופעה זו שלצערנו גובה מחיר יקר של קיפוח חיי אדם.

המחוקק קבע קביעה גורפת עם אפשרות סטייה מצומצמת ביותר לעונש המינימום בגין נהיגה בשכרות– פסילת רישיון נהיגה לשנתיים מינימום, כך שאם נתפסתם נוהגים בכביש בין אם שתיתם לשוכרה ובין אם שתיתם כוסית אחת בלבד תקבלו עונש חמור וזהה.

ייעוץ משפטי על ידי עו"ד מומחה בדיני התעבורה חשוב לאין שיעור עוד מהמפגש הראשוני עם רשויות החוק. עו"ד לתעבורה העוסק בדיני תעבורה ונהיגה בשכרות ידע לבחון את כל שלבי בדיקת השכרות ופעולות המשטרה, ולמצוא בתוך כל אלה את הדרך להקלה בעונש ואף לזיכוי הנהג מעבירה של נהיגה בשכרות.

 דו"ח תנועה – הזמנה לדין בגין עבירת נהיגה בשכרות

  • כאשר בוצעה בדיקת נשיפה ותוצאותיה הראו כי שכרות הנהג פחותה מפי 3 המידה הקבועה בחוק, הנהג אינו מוגדר כ'נהג חדש' ואין לו כל עבירות תעבורה קודמות – יבוצע תחקור לנהג במקום בו נתפס ויירשם לו דו"ח (מסוג הזמנה לדין) בגין עבירה של נהיגה בשכרות.
  • בכל מקרה אחר יוזמן הנהג החשוד בעבירה של נהיגה בשכרות לחקירה בתחנת המשטרה.
  • החקירה תעשה תחת אזהרת החשוד בגין החשד לנהיגה בשכרות. בסיומה יוחלט האם להסתפק בעיכוב החשוד או שמא קיים אינטרס ציבורי במעצרו.

 ממונה על רכב

  • ממונה על רכב מוגדר כמורה לנהיגה הנמצא ברכב עם הנהג החשוד בנהיגה בשכרות וכן מלווה של נהג חדש הנמצא עימו ברכב.
  • פקודת התעבורה מקנה סמכות לדרוש מהממונה על רכב את ביצוע בדיקות השכרות. אם ימצא כי הממונה נוהג בשכרות תיוחס לו עבירה שכרות בהיותו ממונה על רכב בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה.
  • כאשר מלווה של נהג מבצע עבירת שכרות בהיותו ממונה על רכב, נפגע מכך גם הנהג החדש בעצמו כיוון שזה האחרון נמצא כעת נוהג ללא מלווה כדין- סעיף 12א1 לפקודת התעבורה.
  • השוני מצוי בסירוב הממונה להיבדק, כאן יש להבחין מורה לנהיגה ממלווה. כאשר מלווה לנהג חדש מסרב להיבדק בדיקת שכרות, אזי ייחשב הוא כעובר עבירה לפי סעיף 64ד(ב) לפקודה, עבירה שדינה קנס כספי הקבוע בחוק העונשין. לעומת זאת, כאשר מורה לנהיגה מסרב להיבדק, יש לייחס לו עבירת שכרות בהיותו ממונה על רכב בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה.
  • שוטר רשאי לדרוש הן מנהג והן מממונה על רכב המעורב בתאונת דרכים קטלנית שגבתה חיי אדם, להיבדק בבדיקה לגילוי שכרות בין אם קיים חשד לשכרות ובין אם לאו.
  • כאשר מתעורר חשד סביר לפיו אדם שנפטר בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב, היה בין הגורמים לתאונה, יבקש השוטר מרופא ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר על מנת לבדוק אם מצוי בגופו אלכוהול או סמים מסוכנים.

מיהו שיכור?

פקודת התעבורה מגדירה בסעיף 64ב(א) מיהו שיכור:

  • מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת היותו ממונה על רכב.
  • מי שבגופו מצוי ריכוז אלכוהול גבוה מהריכוז הקבוע בתקנות התעבורה – סעיף 169א לתקנות מגדיר את 'המידה הקבועה', דהיינו, ריכוז האלכוהול שנקבע הינו 50 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף שניתן בבדיקת נשיפה. כיום, בעקבות עפת 25457-04-10 שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, העלתה הפסיקה את הכמות הקובעת לעניין הוכחת השכרות ל 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
  • ישנם סוגי נהגים לגביהם נקבע רף מחמיר יותר: נהג חדש, נהג שטרם מלאו לו 24 שנים, נהג ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל אינו עולה על 3,500 ק"ג ונהג ברכב ציבורי – אלה יחשבו כשיכורים אם דגימת הנשיפה שתילקח מהם תראה כי בגופם מצוי 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, או לפי דגימת דם 10 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם.
  • מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבדיקת מעבדה לא מצאה כי ריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות, לעניינו הסף שנקבע בפסיקה כאמור או מהסף שנקבע לנהגים המיוחדים.
  • נהג המסרב לבצע בדיקת שכרות – יראו אותו לעניין פקודת התעבורה כעובר את עבירת הנהיגה בשכרות, אף אם לא היה שיכור כלל.
  • עבירת נהיגה בשכרות המצויה בפקודת התעבורה עברה שינוי בשנת 2005, התיקון לפקודת התעבורה קבע שינויים משמעותיים בסעיפים הדנים בשכרות: סעיף 62(3) ו- 64ב ושינה את המצב הקיים בנוגע לעבירת נהיגה בשכרות, לאופן אכיפתה ולאמצעי האכיפה.
  • פקודת התעבורה מקנה סמכות לשוטר לדרוש בדיקה לגילוי שכרות הן מאלכוהול והן מסמים מנוהג רכב או ממונה על רכב (מלווה לנהג חדש ומורה לנהיגה בעת שהלומד ברכב) החשוד כשיכור סעיף 64ב(א1) לפקודה וכן מנוהג רכב או ממונה על רכב המעורב בתאונת דרכים – סעיף 64ב(ב) לפקודה.
  • נוסף על כך קבע המחוקק כי את בדיקת הנשיפה לגילוי השכרות, בדיקת ה -'ינשוף', ניתן לבצע גם ללא חשד מוקדם, דהיינו, מצב בו לא בוצעה עבירת תעבורה ומבלי כל צורך לחשד סביר להיות הנהג שיכור.

זכות ההיוועצות בעורך דין:

בעקבות פסק דין שניתן בבית המשפט העליון, הוחלט בהסכמת המדינה כי לכל נהג שקיבל כתב אישום והזמנה לדין, תצורף הודעה על זכותו של הנהג/הנאשם להיוועץ בעורך דין.

זכות ההיוועצות בעורך דין הינה זכות בסיסית העומדת לכל חשוד ונאשם בפלילים וכדאי לעשות בה שימוש כבר בהזדמנות הראשונה.

מימוש זכות ההיוועצות בעו"ד, אין בה כדי לעכב את נטילת בדיקת השכרות באמצעות מכשיר "הינשוף". אך כאמור, יש בה כדי לאפשר לנהג להיוועץ ולו טלפונית בעורך דין עוד קודם לנטילת בדיקת השכרות ובוודאי לפני הליך השימוע בפסילה מנהלית.

נהג החשוד כשיכור – סמכות עיכוב:

  • לשוטר קיימת סמכות לעכב נהג החשוד בנהיגה בשכרות, במצב זה, בו מוגדר הנהג כחשוד לא יעלה משך העיכוב על 3 שעות. לשוטר אף קיימת סמכות לעכב את כלי הרכב ולערוך בו חיפוש על מנת לחפש ראיות הקשורות לעבירה.

מהי בדיקת מאפיינים?

  • בכל אירוע בו מעורב נהג החשוד בנהיגה בשכרות מחויב השוטר לערוך לנהג בדיקת מאפיינים. בבדיקה זו מבקש השוטר מהנהג החשוד לבצע פעולות מסוימות על פי טופס מובנה אחיד וקבוע. טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות הכולל קריטריונים אליהם צריך השוטר להתייחס בבדיקתו.

שיחה עם הנהג החשוד – מהיכן הגיע ולאן התכוון לנסוע?; האם שתה משקה אלכוהולי?; האם הוא נוטל תרופות כלשהן?.

מבחן ביצוע – עמידה יציבה; הליכה בקו ישר ולא הליכה מתנודדת; הבאת אצבע (ימין ושמאל) לאף בעיניים עצומות.

מאפייני שכרות כלליים – התנהגותו של הנהג; צורת הדיבור שלו; הופעתו החיצונית – עיניים אדומות, פנים סמוקות; ריח אלכוהול הנודף ממנו.