ייצוג בהליכי שימוע

מימוש זכות השימוע במשפט הפלילי
מהי זכות "היידוע", אשר ממנה נגזרת זכות "השימוע"? כיצד ומתי ניתן לפנות לתביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום פלילי? ועוד..

• סעיף 60(א) לחוק סדר הדין הפלילי, מטיל על רשויות התביעה חובה להודיע לחשוד על קבלת חומר חקירה בעניינו בעבירה מסוג פשע. (פשע – עבירה שהעונש שנקבע לה בחוק, חמור משלוש שנות מאסר).
• כנגד החובה להודיע לחשוד על כך שהתקבל בעניינו חומר חקירה בחשד לעבירה מסוג פשע, קמה זכותו של החשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום מקבלת ההודעה – בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים הליך "שימוע".
• בתי המשפט, בעשרות פסקי דין – התייחסו לנפקות המשפטית של אי קיום שימוע במועדו – בטרם הוגש כתב האישום, ונקבע לא אחת כי מדובר בזכות יסוד מהותית של החשוד.

בית המשפט העליון חזר ונדרש לנפקות המשפטית להוראת סעיף 60(א) לחסד"פ ובבג"צ 4175/06 אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה, קבע כדלקמן:
"הליך השימוע המעוגן קיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש"..מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום"

ביטול כתב אישום כאשר הופרה זכות היידוע/השימוע:

• התביעה מחויבת לעמוד בדרישות החוק החלים עליה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעמידה על זכויותיו היסודיות של חשוד בפלילים.
• כאשר עולה טענה של הפרת זכות השימוע וזו מתבררת כנכונה. בדרך כלל ועל אף שאין הלכה מחייבת בעניין, ובהיעדר נימוקים מיוחדים ויוצאי דופן, בית המשפט יטה יבטל את כתב האישום. כל זאת על מנת שהליך השימוע יתקיים כאשר מול התביעה עומד מבקש בסטאטוס של חשוד ולא נאשם, דבר שיש בו בכדי להשפיע באופן מהותי ולו למראית עין, על התנהלות התביעה בבחינת הבקשה.
• משכתב האישום בוטל ולאחר שהתקיים הליך השימוע, התביעה תשקול את הבקשה, הנסיבות, העובדות וכד' ולאחריה תחליט האם למרות כל מה שהובא בפניה, יש להגיש כתב אישום. (בשנית יש לומר)
• יודגש, ביטול כתב אישום ע"י בית המשפט או לפי בקשת התביעה – אין משמעו זיכוי, ועל כן התביעה רשאית להגישו מחדש לאחר קיום הליך השימוע.

קיום שימוע בדיעבד – לאחר שכתב האישום הוגש:

בית המשפט המחוזי בע"פ 1199/05 התבטא וקבע כי מדובר בפגם מהותי ולא טכני בלבד, לאמור:

" מן הראוי, שהמאשימה תפנים חובה זו ותתייחס אליה כאל זכות יסוד מהותית של נחקר, כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו, בטרם הגשת כתב אישום, במקום לטעון אח"כ כי לא נגרם עיוות דין לנאשם בעריכת שימוע בדיעבד. מדובר בהיפוך סדרי השמיעה וההחלטה ובכך, למעשה, מרוקנת מתוכן, לפחות בחלקה, ובמשמעותה המקורית, זכות השימוע, שהיא זכות יסוד מהותית וחשובה"

• קיומו של הליך שימוע בדיעבד, כאשר כתב האישום תלוי ועומד בבית המשפט עלול לעורר חשש שמא התביעה "ננעלה" על העמדות שגיבשה בכתב האישום, וקיומו של שימוע בדיעבד עלול להשפיע על נציגי התביעה שלא להתייחס בפתיחות הנדרשת לטענותיו של הנאשם.

לצורך הנוחות, להלן נוסח סעיף החוק:

60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע.

רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט1958-, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה – טיעון לפני הגשת כתב אישום – סעיף 60א' לחסד"פ

להלן הנחיות היעומ"ש בעניין הגשת בקשות להימנע מהגשת כתב אישום פלילי – מימוש וקיום זכות "היידוע". [עוד…]