חוקים בתעבורה ופלילי

חוק העונשין, התשל”ז-1977, הוא הבסיס של המשפט הפלילי, בחוק יותר מ- 500 סעיפים ובתחילתו מצויים עקרונות המשפט הפלילי ולאחריהן רשימה של עבירות פליליות והעונשים המקסימאלים הקבועים בצידן.

בנושאים ספציפים ישנם גם חוקים נוספים בהם מוסדרים העבירות הפליליות והעונש בצידן, לדוגמא: פקודת מס הכנסה, פקודת התעבורה וכד’. [עוד]

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשס”א – 2001

חוק המרשם הפלילי תוקן בשנת 2008 באופן משמעותי מתוך מטרה להסדיר ולשלב בין שני עקרונות: העקרון האחד הוא המרשם הפלילי, המסדיר את ניהול המרשם של הרשעות, עונשים והחלטות אחרות במשפטים פליליים. העקרון השני הוא תקנת השבים, התוחם את היקף מסירת המידע ואת משך הרישום, מתוך תכלית חברתית לקדם בעל תשובה בשיקומו והשתלבותו בחברה. [עוד]

פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל”א – 1971

פקודת הראיות בשילוב פסיקת בית המשפט מסדירים את הדין הפרוצדורלי והכללים המשפטיים באשר ל”כשרות”, “קבילות” “משקלן של ראיות” ו”דיות ראיות” הבאות להוכיח את העובדות שבמחלוקת בין הצדדים, לצורך הכרעה במשפט, הן בדין הפלילי והן במשפט האזרחי. [עוד]

פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ”א-1961

קודת התעבורה נחקקה בימי המנדט הבריטי בארץ ונשאבה לדין הישראלי עם הקמת המדינה.
בשנת 1961 הפקודה תוקנה ונוסחה מחדש, תיקונים שתפקידם היה להתאים את החוק למציאות המשתנה מבחינת השימוש בתחבורה.
פקודת התעבורה ותקנות התעבורה חוסים תחת סדר הדין הפלילי הפרוצדורלי והמהותי כאחד, למעט עקרונות ספציפים המיוחדים לדיני התעבורה. [עוד]