מן התקשורת

ביטול אישום פלילי בגלל סגירת תיק מח”ש ללא חקירה

אחריות פלילית – סגירת תיק מח”ש בעילה של “אין עבירה” – קבלת טענת הגנה מן הצדק וביטול כתב האישום פלילי

השופטת: ר’ גלט
למדינה: עו”ד ע’ רווה
לנאשם: עו”ד אברהם ג’אן

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר ושימוש בכוח כדי למנוע מעצר. הנאשם טען כי השוטר היה זה שנהג כלפיו באלימות וכי מאחר שבמח”ש הוחלט על סגירת תיקו מבלי שהעבירה נחקרה כלל, הרי שאין כל הצדקה להגשת כתב האישום נגדו.

בעובדות האישום נטען כי בעת שישב הנאשם במשאית בשוהם, שוטר ופקח התקרבו אליו, וביקשו ממנו לפתוח את החלון, אך הוא החל בנסיעה. השוטר רץ אחרי המשאית, דפק על חלונה, והורה לו לעצור. הנאשם עצר, יצא ונתבקש לבצע בדיקת ינשוף. הוא ניסה לבצעה מספר פעמים אך לא עשה זאת באופן ראוי. בהמשך, הנאשם הלך לכיוון המשאית, הוציא דבר מה, אגרף את ידו, וכשנשאל מסר כי בידו “חשיש” אך סירב לשחרר את ידו. השוטר הודיע לו כי הוא עצור וביקש לכבול אותו. בתגובה בעט הנאשם לשוטר בירך והוא נפל. בהמשך, השוטר אחז בידו של הנאשם במטרה לאזוק אותו ובתגובה הרחיק הנאשם את ידו מהשוטר והתרחק לכיוון הכביש. כשניסה השוטר לאזוק את ידו השנייה, השליך הנאשם את שהיה בידו, וסירב לכבילה. השוטר הורה לו לשכב על הקרקע, אך הנאשם לא עשה זאת ולא הפסיק להתנגד למעצר.

הנאשם טען במח”ש כי הוא הותקף על ידי השוטר מבלי שנאמר לו מדוע נעצר וכי היה בידו מסטיק ולא חשיש. עוד טען הנאשם כי השוטר סובב את ידו, הכה אותו, ומשך אותו מתוך המשאית מבלי שהוא התנגד. הנאשם הגיש תעודה רפואית שהעידה על חבלות מהן סבל וכן תמונות של חבלותיו. עוד טען הנאשם שלמרות שהתלונן על תקיפתו כבר בחקירתו הראשונה, נמנעו החוקרים מהעברת החומר למח”ש. הנאשם הוסיף שבשעה שהוגש כתב האישום לא היה בידי התובעת “אישור שפיטה” והוא הושג רק לקראת מועד הדיון. ב”כ הנאשם ציין שהתנהלות המדינה לא הייתה סבירה וכי יש לפרש את התנהלות המדינה כמפלה כלפי הנאשם, שכן תלונתו לא נחקרה כלל והתיק נסגר בעילה של “ללא חקירה מאין עבירה”. ב”כ המדינה התנגד לבקשה וטען כי “אישור השפיטה” הנדרש היה קיים במועד, אלא שהועבר לידי המדינה באיחור ושאין בכך פגם מהותי. עוד נטען כי השלב הנכון לבחינת טענות הסנגור יהיה לאחר שלב ההוכחות, בעת מתן הכרעת הדין.

בית המשפט מצא שהעילה לסגירת תיק המח”ש בעניינו של הנאשם “ללא חקירה מאין עבירה”, הינה עילה נדירה שמעט מאוד פסיקה ניתנה בעניינה, כאשר מדובר בהחלטה חריפה וחד משמעית שמשמעותה היא שהעובדות הנטענות בתלונה, אינן מהוות עבירה ולמעשה לא התקיימו כל ראיות שיכולות לעורר ספק סביר בשאלת חפותו של השוטר. אלא שבמקרה דנן לאחר שעיין בית המשפט בראיות שהציג הנאשם, הוא סבר שלא ניתן להבין כיצד נקבע באופן אפריורי שלא התקיימו אפילו ראיות מנהליות שעוררו ספק סביר בשאלת חפות השוטר, שעה שהנאשם טען שהוא נמשך מהמשאית בזרועו עד שנפל ושהשוטר סובב את ידו מבלי שהודיע לו שהוא עצור, ומבלי שנערך כל בירור בעניין.

בית המשפט קבע שהיה מקום לבירור טענות הנאשם בטרם הגשת כתב האישום נגדו, שכן הראיות שהגיש, תמכו במסקנה שאכן נוצרה אכיפה בררנית בינו לבין השוטר. בנוסף נקבע שטענת הנאשם עוררה חשש לקיומו של פגם בהתנהלות המדינה במישור המנהלי בכך שנהגה באי שוויון בינו לבין השוטר, תוך הימנעות מהנמקה. בית המשפט קבע שדבק פגם בהתנהלות מח”ש, באופן שיש בו לפגוע בתחושת הצדק וכי נוכח עוצמת תחושת חוסר הצדק שהתעוררה, יש להסיק שלא ניתן להמשיך בניהול התיק הפלילי, בעוד שלא נחקרה תלונת הנאשם כנגד השוטר, כאשר מסקנה זו מתחזקת שעה שהעבירות שבכתב האישום אינן מן החמורות שבספר החוקים, כך שהעניין הציבורי בניהול המשפט אינו מן המעלה הראשונה. לאור האמור, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

ת”פ (שלום – רמלה) 22622-09/13 מ”י נ’ אהרון; ניתן ביום 23.02.15.

[חזרה לכל מן התקשורת...]