פסקי דין

ביטול פסילת רישיון נהיגה מטעמי צדק והתנהלות לקוייה של הרשות

תעבורה – ביטול פסילה מטעמי צדק והתנהלות לקויה של הרשות

השופט: כ’ סעב
למדינה: עו”ד י’ שגב
למערער: עו”ד אברהם ג’אן

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה שתוקפו פקע ביולי 2002. המערער שביצע את העבירה ביום 28/3/10 בעכו, שילם קנס בסך 250 ₪ בגין העבירה וזומן לבית המשפט לדיון שנקבע ליום 19/7/10, דיון שלא התקיים. לדיון שהתקיים ביום 17/5/11 בבית המשפט לתעבורה, נידון המערער, שלא התייצב לדיון, ל- 12 חודשי פסילה בפועל, קנס בסך 1,500 ₪ ו-4 חודשי מאסר בפועל. בחלוף הזמן, במסגרת הליכי הוצאת רישיון הנהיגה, נודע למערער כי הוא נפסל מלנהוג. המערער פנה לבית המשפט לתעבורה וביקש לחשב את הפסילה מיום מתן גזר הדין, כך שלטעמו הפסילה הסתיימה והוא רשאי להמשיך בהליך הוצאת רישיון הנהיגה.

הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום לתעבורה לפיה נקבע כי מניין עונש הפסילה שהוטל על ידו בתיק העיקרי, יחל מיום הגשת בקשתו של המערער, קרי, מיום 12/8/13. ב”כ המערער טען כי אין ברשות המערער רישיון נהיגה משנת 2002 וכי מאז הוא לא נהג ברכב והראיה שלאורך כל התקופה לא נרשמה לחובתו כל עבירת תנועה. בנוסף נטען, כי לא מוטלת על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה, החובה להפקיד רישיון או תצהיר ולכן יש לחשב את תקופת הפסילה מיום מתן גזר הדין. ב”כ המדינה ביקשה לדחות את הערעור שכן החלטת בית המשפט לתעבורה נכונה ועולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי הקדיש דיון מקיף בפסק דינו לשאלת הפסילה וחובת הפקדת הרישיון בהתאם לתקנה 557 לתקנות, ועלתה השאלה האם במקרה דנן, מניין תקופת הפסילה וחובת ההפקדה, מוטלת על המערער גם כשדבר הפסילה הובא לידיעתו באקראי ועל אף שחלפו מספר שנים מיום מתן גזר הדין? בית המשפט ציין שלשאלה דנא ולמשמעות חלוף הזמן אין מענה בדין וראוי שמחוקק המשנה יבחן זאת בהתאם להמלצות בית המשפט העליון.

בית המשפט ציין שבנוסף, ראוי שבית המשפט יבחן סוגיה זו גם על רקע תיקון 113 לחוק העונשין אשר תכליתו להביא למצב שבו בתי המשפט יטילו עונש ההולם את העבירה, נסיבותיה, את הנסיבות שלא קשורות לעבירה ונסיבות אחרות. בית המשפט תמה מדוע זה צודק במקרה דנן, לחשב את עונש הפסילה מיום הגשת הבקשה וזאת חרף העובדה שהרשות לא קיימה את המוטל עליה ולא הראתה כי אכן דבר הפסילה הובא לידיעתו של המערער, לא מיד ולא תוך זמן סביר וסמוך למועד גזר הדין.

בית המשפט מצא שהליכה בדרכו של בית המשפט לתעבורה עלולה להביא להכפלה או שילוש עונש הפסילה וקבע שיהיה זה צודק, ראוי והולם לקבל את הערעור ולקבוע כי המערער סיים את ריצוי עונש הפסילה, ובמידה ואין כל פסילה אחרת והמערער עמד בדרישות של רשות הרישוי לשם קבלת רישיון נהיגה, ניתן להנפיק לו רישיון נהיגה.

עפ”ת (מחוזי – חיפה) 42990-09/13 גדייב יורי נ’ מ”י; ניתן ביום 17.12.2013

[חזרה לכל פסקי דין...]