פסקי דין

עונש מקל בתיק ת”ד שהוביל לגרימת חבלות של ממש

תעבורה – פסילת מינימום בעבירות של נהיגה בקלות ראש, איבוד שליטה וחבלה חמורה

השופטת: ד’ בונדה
למדינה: עו”ד ל’ קליין
לנאשמת: עו”ד אברהם ג’אן

הנאשמת הורשעה לאחר הודייתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. על פי עובדות כתב האישום, נהגה הנאשמת בקלות אש ואיבדה את השליטה על רכבה. כתוצאה מהתאונה, נחבלה הנאשמת ועברה ניתוח בעקבותיו אושפזה למספר ימים. הנהגת נוהגת משנת 1971 ואין לחובתה הרשעות קודמות.

ב”כ המדינה הפנתה בטיעוניה לחומרת מעשה העבירה שרק למרבה המזל לא גרמה לנפגעים נוספים. ב”כ המדינה עתרה לעונש לפסילה שלא יפחת מ-12 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ב”כ הנאשמת הפנה בטיעוניו לגילה המתקדם של הנאשמת, לעברה הנקי ללא רבב ולנסיבות ביצוע העבירה. בנוסף, הציג ב”כ הנאשמת אישור משרד הרישוי כי הנאשמת נמצאה כשירה לנהוג לאחר שתמה תקופת התליית הרישיון בעקבות התאונה.

בית המשפט קבע כי במקרה שלפניו, לאחר שקילת נסיבות ביצוע העבירה, טיעוני הצדדים והערך החברתי המוגן, מתחם הענישה ההולם נע בין פסילת מינימום בת 3 חודשים וענישה נלווית לבין פסילה בת 5 חודשים וענישה נלווית. בית המשפט גזר על הנאשמת קנס בסך 1,000 ₪ ופסילת רשיון למשך 3 חודשים.

ת”ד (שלום לתעבורה – ת”א) 4020-02/14 מ”י נ’ גל אור, ניתן ביום 27.4.14

[חזרה לכל פסקי דין...]