מידע משפטי

על מכשיר הינשוף כאמצעי לזיהוי נהגים תחת השפעת אלכוהול

“אם שותים לא נוהגים” היא סיסמא שהפכה למנטרה מוכרת על-ידי מרבית הנהגים בכביש, צעירים וותיקים כאחד. על אף שכולנו מודעים לכך שנהיגה תחת השפעת אלכוהול היא לא רעיון כל כך טוב בלשון המעטה, עדיין ממשיכים לעלות על הכביש נהגים שיכורים המסכנים את עצמם ואת יתר הנהגים בכביש.
מה בין כל זה לבין הינשוף? תשובה לכך במאמר זה.

על הקשר בין אלכוהול, נהיגה בשכרות וינשוף

לא, לא מדובר בחיה במקרה זה. הינשוף הוא מכשיר אלקטרוני בו משתמשים שוטרי התנועה כדי לבצע בדיקת שכרות לנהגים בכביש. הינשוף (המשטרתי) קיבל את שמו בשל פעולת הנשיפה שנדרש הנהג לבצע אל תוכו במטרה לבדוק האם קיים בדמו ריכוז אלכוהול מעבר לזה המותר על-פי חוק.
בתום הנשיפה, יפלוט מכשיר הינשוף נתונים מספריים על אודות רמות האלכוהול המצויות בדמו של הנהג. בשל ריבוי עבירות התנועה המתבצעות על רקע נהיגה בשכרות, רשאים כיום שוטרים לעצור בצד הדרך כל נהג, גם אם לא קיים כל חשש או חשד לכך שהוא נמצא תחת השפעתו של משקה משכר.
על אף שכאשר נכנס המכשיר לשימוש על-ידי משטרת ישראל קמו לו מתנגדים שטענו כי אינו אמין, המכשיר קביל בבית המשפט לענייני תעבורה ודי בהצגת הנתונים שהוא מראה כדי להרשיע נהג בעבירת תעבורה של נהיגה בשכרות.

בדיקת הנשיפה במכשיר “הינשוף” תתבצע לאחר בדיקת מאפיינים, שהיא בדיקת “המאפיינים” הראשונית שמבצע שוטר לנהג, ומטרתה לבחון האם התנהגותו של הנהג מעוררת חשד להיותו מצוי תחת השפעת אלכוהול. במסגרת בדיקה זו יכול שוטר לדרוש מהנהג ללכת בקו ישר כאשר עיניו עצומות ואצבעו נוגעת באף, הוא עשוי לשוחח עם הנהג כדי לבדוק את אופן הדיבור שלו והוא גם וודאי יריח את גופו ויעקוב אחרי אישוניו.

מיותר לציין, כי נהיגה תחת השפעתו של משקה משכר מסכנת את הנהג עצמו ואת יתר משתמשי הדרכים והכבישים (נהגים והולכי רגל כאחד). על אף שהשפעתו של האלכוהול משתנה מאדם לאדם, כיום ברור לכול, כי אלכוהול פוגע ביכולתו של הנהג לנהוג בזהירות ובביטחה. נהג ששתה (מעבר לכמות המותרת) הוא נהג שחושיו פחות מחודדים, שמהירות התגובה שלו איטית יותר, שכושר השיפוט שלו והראייה ההיקפית שלו משובשים ושהיכולת שלו להתמודד עם אתגרים פתאומיים שמזמנת הנסיעה בכביש אינה במיטבה “במקרה הטוב” או נפגמה לחלוטין במקרה הפחות טוב.

הענוש הצפוי לנהג השיכור

לאחרונה חלה החמרה בענישה של נהגים שנמצאו נוהגים תחת השפעת אלכוהול, כחלק מהמגמה להגדיל את האכיפה בדרכים ובמסגרת הכרזת המלחמה נגד עברייני התנועה. נהג שנמצא נוהג בשכרות צפוי לעונש של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים, כאשר בנסיבות מסוימות רשאי בית המשפט להפחית מהעונש ולקצר את תקופת הפסילה. סוגיית הסנקציות החמורות המוטלות על עברייני ה”נהיגה בשכרות” היא כמובן נושא לוויכוחים ולדיונים רבים בין תומכיה של הענישה המחמירה לבין מתנגדיה.

[חזרה לכל מידע משפטי...]