מאת עו"ד לילך סירק
חשודים ו/או נאשמים בהליך פלילי מופנים לשירות המבחן כעניין שבשגרה. או-אז, נדרשים באי-כוחם להתמודד מול גורם מתווך המפקיע את שליטתם על ניהול ההגנה ונאלצים לחשוף את לקוחותיהם בשלבים רגישים של ההליך הפלילי ל"גורמים זרים" – חיוביים או שליליים – תלוי בתוכן התסקיר המתקבל בסופו של דבר. מרחב אי הוודאות הזה אינו נוח לעורך הדין, כל שכן ללקוחו, והוא ניתן לצמצום על-ידי התערבות והכנה מוקדמת.
חרף חשיבות העניין, נוטה שלב ההכנה לתסקיר שירות המבחן למידה של "הזנחה", והוא נשען על פי רוב על הכנה שעורך עורך הדין ללקוחו. הכנה זו עשויה להיות בלתי מספקת מן הטעם הפשוט שהסוציאליזציה של עורך דין למקצועו כופה עליו הליך חשיבה וניתוח השונה בתכלית מזה שעובר העובד הסוציאלי במסגרת הכשרתו המקצועית. ברי על כן שעורך הדין אינו מוכשר לקיים הערכה פסיכו-סוציאלית אודות לקוחו, והוא בהכרח לא מסוגל לקיימה נוכח הסתירה המובנת שבין המטרות המשפטיות אותן הוא מעוניין להשיג לבין אלו העומדות לנגד עיניו של קצין המבחן. הלה, בתוקף המנדט החברתי המופקד בידו שואל עצמו (בשלב הטיעונים לעונש) אך ורק האם האדם שמולו הוא בר שיקום והאם ניתן להמליץ בעניינו על אחת מאופציות הענישה השיקומיות המוצעות בשירות המבחן ובשירותים חברתיים אחרים. כשהתשובה היא חיובית, הוא בוחן אותה נוכח פרמטרים נוספים כמו מידת האחריות שנאשם נוטל על עצמו, המוטיבציה הממשית שלו להיכנס להליך טיפולי-שיקומי, היכולות הורבליות, עברו הפלילי וכד'. אחרת – הוא ימנע מהמלצה או ימליץ פוזיטיבית על כליאתו מאחורי סורג ובריח. לסנגור, מטבע הדברים מטרות אחרות המתקשרות עם "צבירת נקודות זכות" עבור לקוחו במהלך ההליך והוא בדרך כלל מנחה אותו לשתף פעולה עם שירות המבחן, ובתוך כך להביע צער וחרטה על ביצוע העבירה, להיות כן ואמיתי, לבקש גמילה וכיוצא באלו הנחיות והמלצות שאינן עומדות פעמים רבות במבחן המציאות של הערכה פסיכו-סוציאלית מקיפה וכוללת מהסוג שעורכים קציני המבחן. לא ייפלא אפוא שלא פעם מוצאים עצמם סנגורים עם תסקירים "מחרבי תיקים" שלא רק שאינם משרתים את עניינו של הלקוח הם בסופו של דבר אף משמשים לתשתית ממנה טוען התובע לעונש.
הכנה ראויה לתסקירי שירות מבחן מכוונת להפחית חרדה ולסייע ללקוח לארגן באופן סדור וקוהרנטי את סיפור חייו וסיפור העבירה המיוחסת לו. בתוך כך כוללת הכנה ראויה מתן מידע מקיף ומלא ללקוח אודות שירות המבחן וקציני המבחן. בכלל זה מהות הארגון, מטרותיו, הזהות המקצועית של עובדיו, מהו תסקיר ומהי מטרת התסקיר בשלבים השונים של ההליך המשפטי. הכנה ראויה תכלול גם עריכת סימולציה של הליך החקירה – קרובה ככל האפשר להליך שצפוי הלקוח לעבור בשירות המבחן ואגב כך, הפחתת החרדה הטבעית של הלקוח ומתן הסברים מפורטים אודות מטרת השאלות הצפויות והחשיבות שבשיתוף הפעולה מצד הלקוח. מנגד, הכנה ראויה לא תכלול לעולם הנחיות מוקדמות ללקוח מה לומר לקצין המבחן. זוהי טעות נפוצה ותוצאותיה על-פי רוב עגומות. הלקוח אינו זוכר את ההקשר בו נאמרו הדברים, לעיתים אין לו את היכולת הוורבלית לחזור על הדברים ובשלב מוקדם של השיחה הוא נראה מבולבל ונתפס בשקריו. לקוח המופנה לשירות המבחן חייב להיות מוכן ומסוגל לענות בספונטאניות לכל שאלה המופנית אליו ולעורר לאורך הליך החקירה תחושה שקיימת קוהרנטיות פנימית באינפורמציה שהוא מוסר אודות עצמו, אחרים מעורבים והעבירה.
כאן המקום להאיר עוד על המרכיב המנטאלי אתו מגיע הלקוח לחקירה. הכנה מוקדמת מקצועית ומקיפה תוביל ברוב המקרים להפחתת החרדה של הלקוח ולעניין זה חשיבות רבה שכן, לקוחות מזהים פעמים רבות את שירות המבחן עם "גורמי מימסד עויינים" המוכרים לחלקם מעברם. אחרים, טועים לחשוב כי קצין המבחן הוא שלוח של גורמי חקירה משטרתיים; יש שרואים בו את ידו הארוכה של בית המשפט. בל נשכח גם את ההשפעה הטרמינולוגית המתווספת כאשר נערכת בעניינו של הלקוח "חקירה" על-ידי "קצין" וזאת לעיתים כבר בשלב המעצר, סמוך לטראומת החקירה המשטרתית. ברי, על כן, כי הלקוח חווה חשדנות וחשש מפני שרות המבחן ושלוחיו- קציני המבחן, ואלו הולכים ומתעצמים ככל שהשיחה מתקדמת. או-אז, נדרש הלקוח לשאלות חודרניות אודות מהלך חייו, יחסיו עם בני משפחתו, חבריו; שאלות הנוגעות לעברו, שאיפותיו לעתיד; שאלות המבררות את יחסו לעבירה וכיוצא באלו שאלות במהלכן הוא אף נדרש לא פעם לחתום על טופס ויתור סודיות ביחס למידע אישי-סוציאלי ורפואי הקיים אודותיו בשירותים אחרים. מהלך השיחה כולו מתועד בכתב על-ידי קצין המבחן והלקוח הולך ומגשש באפילה השוררת בין חששותיו המובנים והשערותיו הפנימיות ביחס למטרות השאלות המופנות לעברו, לבין השאלות הנוספות עליהן הוא נדרש להמשיך ולענות. הוא לעולם אינו שוכח את הוראת ו/או המלצת בא כוחו לשתף פעולה עם קצין המבחן ולאט לאט ככל שהשיחה מתקדמת חשדותיו וחששותיו לגבי איכות המידע שהוא מוסר וההשלכות הצפויות על תוצאות התסקיר הולכים ומתגברים. הכנה מוקדמת ומובנית – על-פי מבנה התסקיר ושלביו- מסייעת ללקוח לארגן את סיפור חייו וסיפור העבירה, לחוש ולשדר יותר בטחון אודות כוחותיו ויכולתו לשקם עצמו או למצער, לחלץ עצמו מן התסבוכת הפלילית אליה נקלע.
עורך הדין צריך להיות ער לכך שהוא במובן כזה או אחר "מפקיר" את לקוחו כשהוא מפקיד בידו את האחריות לטיבו של התסקיר, במנותק מהשירות הסנגוריאלי שהוא מספק לו. וכשם שסנגור לא יעלה על הדעת לשלוח לקוח לחקירה משטרתית או לעדות בבית המשפט ללא הכנה מוקדמת כך עליו לצמצם עד למינימום את אלמנט ההפתעה הצפוי במפגש עם שירות המבחן, ולהכינו באופן יסודי למפגש זה – החל משלב המעצר ועד לשלב הטיעונים לעונש.
*כותבת המסמך הינה עורכת דין, בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. בעבר עבדה בשירות המבחן למבוגרים באזור הדרום, וכיום מספקת שירותי ייעוץ והכוונה בענייני שיקום והכנה לתסקירי שירות מבחן לעורכי דין פליליים וללקוחותיהם.