על מנת שבית המשפט ירשיע נאשם בביצוע עבירה פלילית, על התביעה מוטל הנטל להוכיח / לשכנע את בית המשפט למעלה מכל ספק סביר, כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
עקרון "הספק הסביר" הינו עיקרון בסיסי וחשוב במשפט הפלילי, בכל מדינה דמוקרטית ונאורה.
- כל עורך דין / סניגור צעיר יצטט בפני בית המשפט כי מוטב שעשרה נאשמים ישוחררו / יזוכו מחמת הספק ובלבד שלא יורשע ולו נאשם חף מפשע אחד.
- לצורך ההשוואה, במשפט אזרחי כאשר אדם תובע את חברו בדיני ממונות לצורך הדוגמא. על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהסתברות של 51% בלבד – מה שקרוי "מאזן ההסתברויות".במילים אחרות, די שבית המשפט ישתכנע כי ראיותיו של התובע משכנעות מעט יותר מראיותיו של הנתבע, בכדי לקבל את התביעה.
ואילו כאמור במשפט הפלילי: המדינה שהיא כאמור התובעת, מחוייבת להוכיח את אשמתו של הנאשם כמעט בוודאות, ובאם נותר ספק בדבר אשמתו של הנאשם, אזי בית המשפט יאפשר לנאשם ליהנות מהספק שנוצר, ויזכה אותו "מחמת הספק"
נוסחה מקובלת להגדרת "הספק הסביר" היא שעל ההוכחה להיות משכנעת וקרובה לוודאי, עד כי ייאמר לגבי טענה הנטענת לזכות הנאשם, כי הדבר אמנם אפשרי מבחינה תיאורטית, אך גרסתו / טענותיו של הנאשם כה רחוקות ואינן סבירות, עד כי אין הדבר מתיישב עם המציאות וניסיון החיים.
- על בית המשפט להשתכנע שהעובדות והראיות שהוצגו מטעם התביעה, אינן מתיישבות עם מסקנה רציונאלית כלשהי אחרת מזו שהנאשם אשם במיוחס לו בכתב האישום.
- לבית המשפט הסמכות להרשיע את הנאשם, רק אם כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לראיות כמצביעים על חפות הנאשם, נדחו כחסרי ערך.
עו"ד פלילי אברהם ג'אן
הערה: כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי.